קשיים במיומנויות חברתיות

מהרגע בו אנו נולדים, אנו משתלבים בקבוצות שייכות שונות – המשפחה, הבית, הסביבה הקרובה ומאוחר יותר גם הסביבה החברתית, הלימודית ועוד. במהלך הדרך, כל קבוצה משפיעה בצורה זו או אחרת על גיבוש הזהות והמיצוב שלנו כלפי עצמנו וכלפי הסביבה. למעשה, הקבוצה מהווה מקור לסיפוקם של מגוון צרכים לחברים בה – הרגשה של שייכות, הגנה, עניין, תשומת לב, אהבה ועוד. ילד המרגיש חוסר שייכות לקבוצה מסיבות שונות, עלול להרגיש תחושות של דחייה ונידוי מצד בני גילו, להימנע מחיי חברה וקשר בין אישי, או לקיים קשר כזה ברמה מצומצמת ומינימלית. קשיים בתחום החברתי כוללים קשיים מגוונים ממקורות רבים, המשותף לכולם – פגיעה מתמשכת בערך העצמי ובדימוי העצמי של הילד.

היכולת להשתלב בקבוצות השייכות השונות אליהן אנו משתייכים באופן תואם, מסתגל ומהנה, מהווה, אם כן, את אחת המשימות ההתפתחותיות המשמעותיות של הילד. כאשר תהליך זה אינו מתרחש באופן תקין, ומסיבות שונות הילד מרגיש חוסר שייכות לקבוצה, הערכתו העצמית ורווחתו הנפשית נפגעת, ולעיתים אף עלולה להיות לכך השפעה על תחומי התפתחות נוספים, דוגמת זה הלימודי והרגשי. מחקרים רבים מצביעים על כך כי ילדים החסרים את המיומנויות ביצירת קשרים חברתיים, נמצאים בקבוצת סיכון של נשירה מבית ספר וקושי להתמודד עם לימודים גבוהים יותר.

חשיבותם של היחסים בין הילד לבין בני גילו
הסביבה החברתית מאפשרת לילד ללמוד נורמות, חוקים חברתיים, יצירה וניהול של מערכות יחסים ועוד. ההתנסות החברתית הנה חלק מבניית הזהות של הילד ויכולה להשפיע על בטחונו העצמי ועל יכולתו ליצור, לבסס ולשמור על מערכות יחסים לאורך זמן. ילד בעל כישורים חברתיים מפותחים, סביר שיהיה בעל יכולת טובה יותר להסתגל למסגרות חדשות ויגיע להישגים טובים יותר בלימודים, המושפעים במידה רבה מיכולות רגשיות- חברתיות כגון עצמאות, יכולת לשתף פעולה, יכולת לקחת אחריות וויסות עצמי.

אבני דרך בהתפתחות מיומנויות חברתיות
תבנית היחסים הנבנית בין הורים לילדים מכילה שלושה שלבים החוזרים על עצמם בגילאים שונים ובאופנים שונים: התקשרות- פרידה, נפרדות וייחודיות. ההתפתחות החברתית מתחילה, למעשה, מרגע הלידה. התינוק תלוי במבוגר וזקוק לו למילוי צרכיו כדי להתקיים, כך שמערכת היחסים של התינוק עם אימו והגורמים הנוספים המטפלים בו, מהווה את הבסיס להתפתחות הרגשית והחברתית שלו. אופן התמודדותו עם שלב זה יהווה בסיס להתפתחות הביטחון העצמי, היכולת להתחבר לאחרים והשגת הביטחון הנדרש להשגת המטרות שלו, תוך התמדה במצבים המזמנים אתגר וקושי. ממחקרים שנעשו בנושא כי ניתן לזהות את מידת היכולת החברתית כבר בגיל שנתיים ולאורך השנים. ילדים שפיתחו יכולת חברתית טובה בגילאי הגן הצליחו לשמר יכולות אלה גם בשנות בית הספר.

להלן שלבי התפתחות המיומנויות החברתיות תוך התחשבות באופיו של הילד, הטמפרמנט שלו, נסיבות חייו והסביבה בה הוא חי.

גיל הינקות- גיל חודשיים לשנה
את השבועות הראשונים לחייהם מבלים תינוקות בעיקר בשינה ואכילה, אך כבר בשבוע השמיני לחייהם מתחילה התפתחות משמעותית מבחינה מוטורית, שכלית, רגשית וחברתית. הקשר הסביבתי הראשון של התינוק מופיע עם החיוכים הראשונים. התינוק לומד להשתמש בחיוך כדי לקרב אליו אנשים ולגרום להם להישאר לצידו. בהמשך מצטרף הצחוק, קולות המלמול ויצירת קשר עין. בשלב הזה התינוק לומד לבנות יחסי אמון עם האחר, חש בטחון ומתחיל ללמוד על יכולותיו לשלוט ולהשפיע בתוך יחסים בינאישיים.

גילאי שנה עד שלוש

בעוד שנת החיים הראשונה מוקדשת בעיקרה לבניית אמון בסיסי בין ההורה לילד ומאפשרת בנייה של קשר רגשי הדוק בין השניים, בשנת החיים השנייה והילך הילד מתחיל להבין כי הוא ישות נפרדת ועצמאית מהוריו ומתחיל להבנות לעצמו יכולת להיפרד מהם מבלי לאבד את הקשר עמם ולחוש נטוש בעולם. מהלך הפרידה והיציאה מהסימביוזה עם ההורה לעצמאות ואוטונומיה והתמודדות מוצלחת עם שלב התפתחותי זה, מניח את היסודות להשתלבות ולהבעה עצמית, וכן מקנה לילד את יכולתו לכבד את האוטונומיה של הזולת ולשמור על שליטה עצמית בלא פגיעה בערך העצמי.
למרות חשיבות הסביבה והקשרים הבינאישיים, עד גיל שלוש חשיבתו של הילד אגוצנטרית מאד, הוא נהנה מחברתם של אנשים ומחפש את מרכז ההתרחשות, אך יחד עם זאת משחק לבדו או לצד ילדים אחרים. למעשה, בגיל זה אין עדיין התעניינות במשחק משותף עם בני אותו גיל. הילד יכול לשחק (עם צעצוע או חפץ) לבדו או ליד האחרים, כאשר מרבית האינטראקציות הם סביב "רכוש" – חוטפים אחד לשני ובו בזמן רוכשים, לאט לאט, את ההבנה לגבי הכללים החברתיים.

גילאי שלוש עד חמש
סביב גיל שלוש, משחקם של הילדים הופך ליותר ויותר חברתי ובמקום לשחק זה לצד זה, הם משחקים זה עם זה. כעת מתקיים מעבר ממשחק עם צעצוע בלבד למפגש ופעילות הכוללת גם ילדים נוספים. הילדים לומדים לשתף אחד את השני במשחקיהם ובחפציהם וחולקים ביניהם רעיונות ומשחקי דמיון . ישנה משמעות גדולה למידת החופש שתאפשר לילד לשחק ולפתח את סקרנותו ודמיונו בשטח המשחק. בשלב זה, הילד נהנה ממשחק בקבוצות קטנות. המשחקים בד"כ מחקים מצבים מחיי היומיום – משחקי אבא-אמא, רופא-חולה וכד'. המשחק מלווה במשחקי דמיון ובחלוקת תפקידים בין המשתתפים. תפיסתו של הילד היא עדיין אגוצנטרית ולכן החוקים והכללים למשחק נקבעים ע"י הילד וקשה לו לעמוד באופן קבוע בחוקי המשחק.

גילאי שש עד אחת עשרה
במוקד תקופה זו עומדת המשאלה והרצון להפוך לחלק מקבוצה חברתית של בני אותו הגיל, קבוצה שהיא חלק מהסביבה החברתית, תרבותית שבה חי הילד. במהלך תקופת ביה"ס היסודי עובר הילד משלב "האני" לשלב "האנחנו", ממסגרת חוקי המשפחה הבלעדיים למסגרת חוקי החברה המשותפים. הילד לומד לחיות כחלק מחברה, בעלת חוקי משחק, נורמות וערכים על פיהם הוא מחויב לפעול. בתקופה זו מתחילים להיות מורגשים ההבדלים בין המינים ובהתאם לכך בחירת הדמויות איתם ישחק וסוגי המשחק – עם העדפה ברורה לבילוי עם בני אותו המין.

חשוב לזכור כי ישנם ילדים שמגיל צעיר מגלים צורך חברתי רב, לעומתם אחרים שצורך זה עולה רק בביה"ס היסודי ואפילו בתחילת גיל ההתבגרות. ישנם ילדים שיסתפקו בחבר או שניים, לעומת אחרים שנמצא אותם תמיד בחבורות. יש שנצמדים לחבר לאורך תקופה ארוכה ויש שמחליפים חברים בשלבים שונים של ההתפתחות.

כל עוד הניתוק החברתי אינו מוחלט ונובע מתוך בחירה אמיתית של הילד ולא מתוך חרדה חברתית או קושי ליצור ולנהל מערכות יחסים, חשוב שההורים יכילו ויתנו מקום לכל ילד בהתאם לאופיו ולצרכיו.

מהן מיומנויות חברתיות
בני האדם הם יצורים חברתיים, כאשר כל אחד מאתנו מהווה חלק מתוך מארג חברתי, מושפע מהחברה ומשפיע עליה. מצב הרוח, הדימוי והביטחון העצמי, כמו גם רגשות נוספים, מושפעים מיכולתנו להיות חלק מהחברה ולהסתגל לה.
מיומנויות חברתיות הן שם כולל לכישורים והיכולות המשפיעים על האופן בו אנו מתנהגים עם אחרים, ומאפשרים לנו להשתלב בקבוצות החברתיות השונות עמן אנו באים במגע במהלך חיינו.
אלו הם אותם כישורים המתפתחים באדם בהשפעת הסביבה החברתית בה הוא גדל ואשר באמצעותם הוא לומד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים באופן המתאים לחברה אליה הוא משתייך.

העדר מיומנויות חברתיות – כיצד מזהים ומה עושים

קושי במיומנויות חברתיות בא לידי ביטוי באופנים שונים:

• הילד מתקשה בהבנה של מצבים חברתיים
• הילד סגור ומופנם ומתקשה ליזום קשרים חברתיים
• הילד מתקשה בקבלת החוקים והכללים של החברה, הקבוצה או המשחק, דבר הכולל בין השאר את היכולת לשאת תסכול בעת הפסד או איפוק בעת ניצחון ונטייה למריבות.
• הילד מרגיש דחוי , לא רצוי, לא אהוב ומקובל בקרב בני גילו.
• מצב בו הילד מתקשה בתקשורת בינאישית, אינו מסוגל לנהל שיחה, להקשיב, להבין מהי כוונת האחר, להביע עמדה ברורה ולהתחשב ברגשות האחר.
• הילד מתקשה בוויסות בין הצרכים האישיים שלו לצרכים של האחר.

קושי להשתלב בחברה לעומת התבודדות מתוך בחירה
מה עלינו לעשות כאשר הילד מסרב להשתתף בפעילויות חברתיות שוב ושוב, האם להכריח אותו לקחת חלק או שעלינו ההורים לעזוב אותו לנפשו? כיצד נדע כי מדובר בחוסר כישורים ומיומנויות חברתיות ולא בהעדפה אישית?

חשוב לזכור כי מיומנויות חברתיות נרכשות באופן טבעי וכל אחד מאתנו נולד עם מאפיינים אישיותיים שונים אשר משפיעים על הקצב והצורך שלנו באינטראקציות חברתיות. ישנם ילדים אשר מגיל צעיר מגלים צורך חברתי רב ולעומתם אחרים, אשר צרכיהם החברתיים פחותים. כהורים, רובנו מגלים דאגה רבה כאשר הילד נמנע ממפגש עם חברים ומרבית זמנו בוחר להישאר בבית. במקרה זה יש לשים לב האם כאשר הילד רוצה להשתתף בקבוצה הוא יודע להתקרב לחבריו, ליצור עמם שיח ולא ליצור אנטגוניזם והתנגדות – אז נדע כי מדובר בבחירה שלו. חשוב לכבד את העדפותיו לבילוי לבדו או עם בני המשפחה, היות והדבר נעשה מתוך בחירה שלו. במידה ובכל זאת מדובר בחוסר בטחון עצמי או חרדה חברתית – מומלץ לפנות לעזרת איש מקצוע.

איך אנו כהורים יכולים לעזור לילדינו כאשר הוא נתקל בקשיים חברתיים?
חשוב להתבונן על האינטראקציות החברתיות להם אנו עדים ובהם הילד לוקח חלק, וזאת מתוך הקשבה ועזרה במתן מרחב לביטוי רגשי על ידי שיקוף והמללת המציאות והרגשות. כמו כן, אפשר לנסות ולחפש יחד עם הילד איך להבין את המצב מנקודת מבט אחרת ולמצוא פתרונות אפשריים.
חשוב מאד להציע תיווך בזמן "אמת", במצבים חברתיים בסביבה הבטוחה לילד (הבית) וליצור עבורו סיטואציות חברתיות מזמנות ליצירת קשרים חברתיים, הרשמה לחוגים והשתתפות בפעילויות מתאימות (יציאה עם הילד לגן או למגרש משחקים).

מתי יש בכל זאת צורך לפנות לסיוע מקצועי?
כאשר ישנם קשיים חברתיים מתמשכים ואנו כהורים מתקשים לסייע לילדינו, עומדת לפנינו האפשרות לפנות להתייעצות ולהדרכה. לעיתים הדרכת הורים עשויה לסייע לכם לעזור לילדיכם. במקרים מורכבים יותר יש לשקול התערבות טיפולית פרטנית ו/או קבוצתית. חשוב לומר כי יש חשיבות רבה להתערבות טיפולית בשלב מוקדם, המאפשרת מניעה של הבעיה לאורך זמן. הקניית מיומנויות בגיל שיצירת השינוי קלה יותר, תגביר את הסיכוי לשיפור בתפקוד החברתי של הילדים בשלב מאוחר יותר. מן הנאמר עד כה, ניתן להסיק על יתרונותיה הייחודיים של התערבות קבוצתית בהתמודדות עם קשיים חברתיים בקרב ילדים ומתבגרים. הקבוצה מהווה מעין הדמייה של הסיטואציה החברתית האמיתית, אך בתנאים של "חממה". זהו מקום בטוח, מוגן המכוון לתהליכי שינוי מתוך הכלה ואמפתיה. זהו מקום שבו הילד יכול להתבונן ברגשות שלו, בתחושות של האחר, בהשלכות שיש להתנהגות שלו על עצמו ועל חבריו וכל זאת במקום מוגן ולא מאיים. הקבוצה מאפשרת עבודה על הכאן ועכשיו "בזמן אמת" מול סיטואציות חברתיות פעילות המתרחשות במסגרת המפגשים. כך, לדוגמא, ילדים ביישנים ייהנו מהיותה של הקבוצה זירה בטוחה להתנסות חברתית, אשר בה החרדה שהם חשים בדרך כלל במצבים חברתיים עשויה לפחות. בסביבה מוגנת זו, הם עשויים לחרוג מן הדפוס ההימנעותי המשתק אותם בדרך כלל, להעז להשמיע קול ולשתף מעולמם. הקבוצה מאפשרת לילדים לבחון בזמן אמת את הקשר בין התנהגותם לבין תגובות הסביבה ולהשתמש בלמידה זו כבסיס לפיתוח התנהגויות מתאימות יותר לסיטואציות החברתיות השונות אליהן הן נחשפים. כמו כן, השייכות לקבוצה מאפשרת לילדים הזדמנויות ללמוד זה מזה ולהיעזר בדוגמה האישית של חבריהם לקבוצה. לדוגמה, ילדים ביישנים יוכלו להיחשף ליוזמה ולהעזה מצד חבריהם, וילדים המתקשים להקשיב לזולת יוכלו ללמוד מילדים אחרים בקבוצה כיצד לתת מקום לאחר. ככלל, ילדים דחויים באשר הם צפויים להיתרם מן השייכות לקבוצה תומכת, אשר מחזקת את תחושת ההערכה העצמית של המשתתפים ומאפשרת להם חוויה מתקנת ומיטיבה של השתייכות חברתית.

לסיכום,
ישנם ילדים בעלי כישורים חברתיים המתקשים ליזום או ליצור קשר, במיוחד בעידן הטכנולוגי השופע במידע ובגירויים. ילדים לא תמיד יודעים כיצד לנהל שיחה בטלפון, כיצד להזמין חבר הביתה או לשמר מערכת יחסים וזאת למרות שהם בעלי יכולות חברתיות בסיסיות.
במקרים אילו יש להורים תפקיד משמעותי – מומלץ לשוחח עם הילד ולהסביר לו כיצד מתנהגים בסיטואציות מסוימות, לקיים סימולציות של שיחה טלפונית תוך מתן מענה למצבים בהם הילד שמעבר לקו אינו יכול להיפגש, לתכנן טבלת פעילות שבועית בה תחליטו יחד מתי להזמין חבר ואיך ועוד.
ילדים אשר מתמודדים עם קשיים חברתיים לעיתים קרובות זקוקים לסביבה חברתית חיובית אשר תסייע להם לשבור את המעגל השלילי ולצאת לדרך חדשה וחיובית יותר. טיפול קבוצתי לשיפור המיומנויות החברתיות מיועד לילדים הזקוקים לכך ומאפשר להם לפתח את היכולת ליצור קשר עם האחר, להרחיב את יכולות התקשורת הבין אישית ולטפח תחושת הערך העצמי. המסגרת הקבוצתית מאפשרת למשתתפיה לבחון את הקשר בין התנהגותם לבין תגובות הסביבה, ולהשתמש בלמידה זו כבסיס לפיתוח התנהגויות מתאימות יותר לסיטואציות החברתיות השונות בהן הם לוקחים חלק.